במסגרת הפרויקט שלי החלטתי לתעד את חברותיי. אני מתמקדת בתצלומיי הווי החברתי שלנו בתור חבורה בת 9 בנות. בחרתי דווקא לעשות עליהן את הפרוייקט מפני שזאת השנה האחרונה שלנו יחד אחרי תקופה מאוד ארוכה של חלקינו יחדיו. החבורה הזאת נבנתה מארבע בנות שהיינו יחד מהגן ועברנו ביחד את הלימודים ביסודי ובתיכון, עם הזמן נוספו אלינו שאר הבנות. חשוב לי לעשות את הפרוייקט הזה כי אני חושבת שהוא בעתיד יזכיר לכל אחת מאתנו את הגיל הכי מבלבל והכי כיפי שיכול להיות לבן אדם בחיים.

 

תהליך העבודה היה מעט מאתגר עבורי מפני שתחילה היססתי לתעד אותן. חששתי שהן לא יתמסרו לתהליך התיעוד מפני שרוב הבנות לא אוהבות להצטלם מה שהווה עבורי קושי גדול.

דרך העבודה הכרתי צדדים שונים שלא ראיתי קודם אצל הבנות. אני חושבת שהצלחתי להעביר דרך המצלמה את כל הרגשות המעורבים שיש בחבורה שלנו. מהרגעים של הכיף והצחוקים עד הרגעים הרציניים שבהם היינו צריכות לתפקד כנשים קטנות אשר דואגות אחת לשנייה.

 

אם הייתה לי את האפשרות להמשיך ולתעד ולהפוך את הפרויקט הזה לפרויקט של שנים הייתי עושה את זה כי אני חושבת שזה מעניין לראות איך חבורה של בנות גדלה ומתבגרת והופכת מחבורה של נערות לחבורה של נשים בוגרות. אך בגלל הגיוס שלנו שמוביל את כל אחת מאיתנו לדרך שונה בחייה אני לא אצליח להמשיך את הפרויקט הזה בתדירות כמו שעשיתי השנה.